פסק-דין בתיק עת"מ 42170-02-12

פסק דין זה דן בעתירה מנהלית וערעור מנהלי אשר נשמעו במאוחד.

בעתירה מבקש העותר לבטל את צו ההרחקה אשר הוצא נגדו, לבחון את בקשתו למקלט בשנית, לאחר שיגיש בקשה לעיון חוזר, ולהורות על ביטול צו משמורת שהוצא נגדו.

המשיבה הגישה ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 27.3.12 אשר הורה על שחרור העותר ממשמורת.

העובדות:

1.         העותר, נתין ניג'ר, יליד 1969, הסתנן לישראל, כך לטענתו, ביום 1.5.08 (באחד מהראיונות טען העותר כי הסתנן ביום 30.5.08).

2.         ביום 4.2.09 נעצר העותר ע"י משטרת ההגירה ושוחרר בתנאים לאחר שהציג אסמכתא  על הגשת בקשה למקלט מדיני לנציבות האו"ם לפליטים.

3.         ביום 20.7.09 התייצב העותר ביחידת המסתננים לרישום וזיהוי ומסר כי הוא מתגורר בנתניה.

4.         ביום 21.7.09 ביקש העותר לחדש את אשרת השהייה שניתנה לו ולטענת המשיבה מסר את כתובת מגוריו ברח' ט'

5.         ביום 9.11.09 נערך לעותר ראיון ע"י יחידת הטיפול במבקשי מקלט.

            בראיון זה ציין העותר כי הוא מתגורר ברח' ל'

            המשיבה טוענת כי מבדיקה שערכה מדובר בכתובת של כנסיה ולא בכתובת של מקום מגורים.

6.         היחידה לטיפול במבקשי מקלט המליצה לדחות את בקשת העותר מאחר והיא איננה עומדת בגדרי אמנת הפליטים.

            ההמלצה הועברה לוועדה המייעצת לענייני פליטים וזו קיבלה את ההמלצה ודחתה את בקשת העותר.

            ביום 4.3.10 נשלחה לעותר ההחלטה הדוחה את בקשתו לקבלת מקלט.

ההחלטה נשלחה אליו לפי הכתובת: רח' ט' 47/1 ת"א (נספח ג' לעתירה).

7.         ביום 14.11.11 נעצר העותר והובא בפני הממונה על ביקורת הגבולות.

            במסגרת הדיון טען העותר כי הוא "בא לטייל במצרים ולא אהב את מצרים לכן נכנס לישראל".

            באותו יום הוצאו כנגד העותר צווי הרחקה ומשמורת.

            ביום 12.1.12 התקיים דיון נוסף בבית הדין לביקורת משמורת אשר אישר את צו המשמורת.